אודות ג'ינו ברטלי
ג'ינו ברטלי היה רוכב אופניים מזן נדיר.
סיפורו המלא של האלוף האיטלקי האגדי, שהתפרסם בשל ניצחונותיו המפורסמים במרוצי הרכיבה הבכירים בעולם (הג׳ירו דה איטליה והטור דה פראנס) בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, נחשף לעולם רק בשנים האחרונות. אבל סיפורו של ברטלי גדול בהרבה מהספורט. למעשה זה הוא סיפור על גבורה, אנושיות, צניעות ואהבת האדם, הרבה יותר מאשר סיפור על מצויינות ספורטיבית גרידא.
באומץ לב ותעוזה יוצאת דופן, סיכן ברטלי את חייו בעת שרכב מאות קילומטרים ברחבי איטליה, תוך שהוא מסתיר מסמכי זהות מזויפים בתוך שלדת אופניו, מתחת לאפם של הנאצים, אשר יועדו להצלת יהודי איטליה. בסך הכל סייע ברטלי להצלת חייהם של כ-800 יהודים, ביניהם משפחת גולדנברג היהודית, אותה הסתיר במרתף ביתו בפירנצה במהלך המלחמה.
ברטלי, אשר התפרסם בכל העולם בשל הישגיו הספורטיביים, מעולם לא סיפר לאיש על מעשיו ההירואיים בזמן המלחמה.
ברטלי, שהיה מגדולי רוכבי האופניים בכל הזמנים גדל בטוסקנה, כילד עני, בן למשפחת פועלים מהעיר פירנצה. כילד, עמל ברטלי במשך חודשים בעבודת כפיים מפרכת כדי להרוויח סכום שיאפשר לו לרכוש את אופניו הראשונים, אשר שמשו אותו ככלי תחבורה לבית הספר.
ברטלי הצעיר נשבה בקסמי אהבת הרכיבה והתאמן בנחישות לכל אורך שנות נעוריו בכדי להפוך למתחרה מקצוען. לאחר שנים של עבודה קשה ואלפי קילומטרים על אופני ברזל כבדים, הצליח ברטלי לנצח בשנת 1938 את מרוץ הטור דה פראנס, מרוץ הרכיבה היוקרתי והקשה בעולם. אולם משהתבקש על ידי העריץ הפשיסטי, בניטו מוסוליני, להקדיש את נצחונו בטור למשטר הפשיסטי אותו תיעב, סירב ברטלי בתוקף, על אף איומים חריפים מצד חיילי המשטר. זו לא היתה הפעם האחרונה בה נדרש ברטלי לדבוק בערכיו ולהתמודד באומץ מול משטר אכזר.
בשנת 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשו כוחות גרמניה הנאצית לצפון איטליה ושמו למטרה לחסל את היהודים שחיו בה באותה העת.
ברטלי, אשר היה נוצרי קתולי הדוק, נקרא על ידי הבִּישׁוֹף של פירנצה, אליה דלה קוסטה, לסייע לארגון המחתרת הנוצרי-יהודי שהקים יחד עם הרבי של פירנצה, רבי נתן קסוטו, במטרה לסייע ליהודי איטליה לברוח מחוץ לגבולות המדינה ולהציל את חייהם. ברטלי לא היסס ולקח על עצמו תפקיד של ״שליח״ והחל סדרה של מסעות חשאיים אשר מטרתם התמקדה בהברחה של תעודות זהות מזוייפות עבור אותם היהודים.
ברטלי ניצל את הפופולריות שלו כדי לחמוק מתחת לעיני המשטר. במסווה של ״אימונים״ הוא יצא לסדרה של מסעות ברחבי איטליה, בהם הוא סייע להעביר תעודות מזוייפות אשר שימשו להצלתם של כ-800 יהודים בסה״כ, וניצל את המוניטין שצבר כאלוף רכיבה לאומי בידיעה שהמשטרה המקומית לא תחשוד בו.
כאשר נודע על קיום קבוצת פליטים באזור, נהג ברטלי לצאת לקראתם במסגרת אימוניו כשהוא לבוש בחולצה הנושאת את שמו במטרה שהדבר יסייע לזהותו כרוכב הנודע. הוא אסף את צילומי הפליטים עבור התעודות מהמנזרים והביא אותם למעבדה בעיר אסיזי, בה היו מטמיעים את התמונות על גבי מסמכי זהות מזוייפים. המסמכים הוסלקו בתוך צינורות שלדת אופניו של ברטלי. כעבור יום היה שב ברטלי עם התעודות המוכנות למקום המקלט של הפליטים.
כל זאת, תחת עיניהן הפקוחות של משמרות המשטרה הפשיסטית הגלויה והסמויה והצבא הגרמני לשלוחותיו. החיפושים, שבכל זאת נעשו לעיתים בכליו במחסומי הדרכים, לא העלו דבר. בפעם אחת הוא נקרא לחקירה ב-Villa Triste, מפקדת החקירות של המשטרה הפשיסטית בה בוצעו עינויים והוצאות להורג. בחקירתו הוזהר שלא לקיים קשר עם ארגון המחתרת. לאחר חקירה זו שלח ברטלי את בני משפחתו למחבוא והמשיך בפעולותיו לטובת המחתרת.
באותו זמן נענה ברטלי לבקשה של ידיד משפחתו, ג'יורג'יו גולדנברג, וסייע להסתיר את משפחתו במרתף ביתו בפירנצה במהלך המלחמה.
לאורך חייו של ברטלי, אירועים רבים מסמלים את הערכים המיוחדים אשר הנחו את בחירותיו.
בתום מלחמת העולם השנייה, חזר ברטלי להתחרות, אך התקשה להתמודד מול יריבים חדשים אשר היו צעירים ממנו בשנים רבות.
אולם ב-14 ליולי 1948, הצליח ברטלי לעשות את הבלתי יאומן, וכנגד כל הסיכויים הוא הצליח לסגור פער עצום מול יריביו ביום האחרון למרוץ ולזכות במרוץ הטור דה פראנס, 10 שנים לאחר נצחונו הקודם בטור ובכך להפוך לרוכב היחיד אשר הצליח לנצח במרוץ הצרפתי בפער כה גדול בין הנצחונות.
סיפור הנצחון בטור דה פראנס ב-1948 משמעותי אף יותר, שכן בעת נצחונו, סייע ברטלי להעלאת המורל הלאומי ברגע היסטורי וקריטי, ערב נסיון ההתנקשות בראש המפלגה הקומוניסטית, ובכך סייע למניעה של מלחמת אזרחים.
"מדליות אמיתיות תולים על הנפש, לא על דש הבגד" - ג'ינו ברטלי
